סופר פוד (מזונות על): מי הם באמת וכמה כדאי לאכול מהם?

מאז שנכנס לחיינו בסערה הביטוי סופר פוד לא עזב. מה שכן, השם המפוצץ: סופר פוד כן עבר התפתחות מסויימת והיום הרבה יותר ברור אילו מזונות נכללים בקבוצה הזו ומה ייצא לנו מלאכול אותם.

בכתבה הזו תקראו על:

סופר פוד : ההיסטוריה

בסוף שנות ה 90′ ותחילת שנות ה 2000 הגיע מונח חדש לשוק ה- סופר פוד. לרוב הרשימה כללה  מאכלים שהיו ברובם אקזוטיים. הם שווקו טריים או בקפסולות והבטיחו לנו ניסים ולרוב גם נפלאות אם נצרוך אותם. כל מאכל ברשימה הגיע עטוף בסיפור עתיק יומין לפיו כבר אלפי שנים במדינות מרוחקות משתמשים בו לריפוי מחלות איומות. עד מהרה הפכו אותם ספור פוד לשיחה הכי לוהטת בכל בית. אם עוד לא מישכנת את הבית כדי לרכוש את כולם לא היית טרנדי או בריא מספיק.

מה ההגדרה של סופר פוד

מהי ההגדרה של סופר פוד?

בהחלט היינו מצפים להגדרה מילונית מסודרת למונח הכי פופולרי בעולם התזונה בזמן האחרון. לצערי (או לשמחתי) לא תמצאו אחד כזה. מזון על הוא מונח שיווקי בלבד. לכן, תאורטית כל מזון יכול להקרא כך ואין צורך ביותר מידי הסברים.  

על פניו, עוד טכניקת מכירה “תמימה” אך למעשה מדובר בטכניקת שיווק בעיייתית במיוחד ולפי דעתי גם מסוכנת לבריאות הציבור.

הבעיה העיקרית היא ייחוס תכונות רפואיות למזון. שלא תבינו אותי לא נכון, יש קשר הדוק בין מה שאנחנו אוכלים לבין הבריאות שלנו. יכול להיות שמאכל יכיל כמות גדולה של ויטמין מסויים שחשוב לצורך הדיון למערכת הראייה. אכילה של המאכל הזה כחלק מתפריט מאוזן תעזור לנו להשיג כמות גדולה יותר מהויטמין וכך מערכת הראייה שלנו תקבל את מה שהיא צריכה. עם זאת, לא ניתן לומר שאכילת המאכל הזה תגרום לשיפור בראייה שלנו, למניעת עיוורון או כל טענה מסוג אחר. כך לגבי כל מאכל אותו אנחנו אוכלים. אוכל ספציפי אינו תרופה. 

בעיה נוספת היא יצירת “מעמדות”, כזו הגורמת לצרכן לחשוב שמזונות אקזוטיים ויקרים אלה באמת עדיפים על פני מאכלים אחרים שזמינים לנו פה בישראל. כל זאת בלי בסיס מדעי או כל בסיס אחר. מלבד פגיעה בכיס, העדפת מזונות על עלולה לגרום לצרכן להתעלם ממזונות חשובים לבריאותו אשר אינם נמצאים בקטגוריה וזה פשוט חבל. יתרה מכך, הדגשת חשיבות מזונת העל עלולה לגרום לצריכת יתר ובמקרים כמו אגוזי ברזיל זה עלול להיות מאוד מסוכן.

סופר פוד: בסיס מדעי בעייתי

למרות החוסר הברור בתמיכה מדעית, יש (או ליתר דיוק היו) כמה ניצנים של מדע עליהם נשענו חברות השיווק של סופר פוד. אחד המדדים האלו היה מדד בשם ORAC (Oxygen radical absorbance capacity). מסמך שפורסם על ידי משרד החקלאות האמריקאי (USDA) ובו דירוג מאכלים שונים לפי ריכוז נוגדי החמצון שבהם. תאורטית, ככל שהניקוד גבוהה יותר כך למאכל יכולות נוגדות חמצון גבוהות יותר. הרשימה הזו הוסרה בשנת 2012 היות ומדובר בבדיקות שנעשו בתנאי מעבדה (ולא בבני אדם). חברי הטב גיא שלמון שהוא תזונאי נהדר וגם מדען שיתף בפורום שלו כמה “שרידים” מאותה הרשימה. כך למשל פרי גוג’י ברי שנחשב למזון על הוא בעל ערך ORAC של 25,300. לעומתו לפלפל שחור (שהוא הרבה יותר זול ונפוץ) יש ערך ORAC של 27,618. עושה רושם שגם אם הרשימה עוד הייתה קיימת היינו מוצאים בה לא מעט סתירות בין סופר פוד למזונות “רגילים”.

עוד בעייתיות היא שימוש במחקרים בודדים לעומת גוף מדעי נרחב. עולם המדע הוא עולם מופלא אך גם כזה שיש לגשת אליו בעין ביקורתית. בעוד שעשרות מחקרים יכולים להראות תוצאה מסויימת, תמיד יהיו מחקרים בודדים שיראו תוצאה אחרת. הסיבה נובעת מאופן תכנון המחקר למשל. אל תטעו, המדע מאוד חשוב! עם זאת, יש לבצע קריאה ביקורתית ולסקור כמה שיותר מאמרים בתחום כדי לגבש דעה מקצועית איכותית. 

לדוגמא, אם מחקרים בודדים מצאו נוכחות של ויטמין B12 בספירולינה ועוד עשרות מחקרים הראו כי זו נגזרת של הויטמין שאיננה נספגת בגוף האדם. הרי שלמעשה אין משמעות לנוכחות הויטמין בצמח וניתן לומר שעבורנו ספירולינה איננה מקור לויטמין B12.

דוגמא נוספת היא זרעי צ’יה. למרות שהם באמת עושים פלאות למערכת העיכול, חומצת השומן אומגה 3 בה מתהדרים כמעט ולא נספגת בגופנו. לעומתם זרעי פשתן עשירים באומגה 3 בצורה שאכן נספגת. אז מדוע זרעי פשתן לא נחשבים סופר פוד ?

סופר פוד יתרונות

בכל זאת לא הכל רע, סופר פוד הם בסופו של דבר הם בהחלט מזונות בריאים. לאו דווקא בריאים יותר. קייל למשל באמת מכיל כמות יפה של ויטמין C החשוב בשמירה על בריאות מערכת החיסון למשל. הוא מקור לחומצה פולית במזון וברזל ובהחלט הייתי ממליצה לצרוך אותו. לצידו הייתי ממליצה לצרוך גם ברוקולי העשיר באלמנטים האלו.

צמח הצ’יקורה, הידוע גם בשמו עולש או אנדיב, גם הוא מומלץ לצריכה. הוא עשיר בנוגדי חמצון המסייעים בשמירה על מערכת החיסון. לצידו הייתי ממליצה על צריכה של חסה, גם היא עשירה בנוגדי חמצון חשובים ומחירה שליש. קינואה היא דגן (למעשה זרע אבל לצורך הדיון דגן) שמכיל את כל חומצות האמינו החיוניות. אם אתם לא חסידים של קינואה לא לדאוג-  תוכלו לשלב אותה עם אורז בסמטי. האורז הבסמטי מכיל חומר ייחודי בשם עמילן עמיד המתפקד בגופנו כמו סיב תזונתי. יתרון מסוג אחר.

אם כן, הסוד טמון בשילוב של מאכלים שנחשבים סופר פוד בדיאטה שלנו לצד אותם המזונות שנחשבים “רגילים”. בנוסף יש לשים לב לצריכתם בדרך הנכונה; תה ירוק מסוג מאצ’ה באמת מכיל ריכוז גבוה יותר של נוגדי חמצון. וגם יותר קפאין, לכן אם ברצונכם לשתות כוס תה מרגיעה אולי אפילו לפני השינה – מאצ’ה היא לאו דווקא הבחירה המתאימה. אגוזי ברזיל, עשירים בסלניום. סלניום הוא מינרל הנאגר ברקמות וצריכת יתר עלול הלגרום להרעלה. על כן, יש לצרוך אגוזי ברזיל בכמות שלא עולה על 1 ליום וגם לא בכל יום. וכן הלאה.

מזונות על מהמטבח של כולנו

במקום להכחיד את המונח אני חושבת שאפשר לתת לו פרשנות אחרת… מבחינתי מזון על הוא מזון אשר מכיל ריכוז גבוה של ערכים תזונתיים איכותיים עבורנו. על פי היגיון זה קטניות צריכות להכלל ברשימה של מזונות על ! אפונה ירוקה, עדשים, שעועית וגרגירי חומוס עשירים בברזל, סידן, סיבים תזונתיים ונוגדי חמצון. בנוסף גידול קטניות הוא ידידותי לסביבה. ברוקולי למשל עשיר בויטמין C בברזל ובסיבים תזונתיים, אלו הופכים אותו למזון על ביחס לירקות אחרים מאותה המשפחה. בטטה מכילה ריכוז גובה של בטא קרוטן (שהופך לויטמין A ומסייע בשמירה על הראייה) כו גם סיבים תזונתיים וגם היא יכולה להחשב ברשימה של מזונות על. אם קיימת מגבלה על אגוז ברזיל, שלבו איתו אגוזי מלך. אגוזי המלך עשירים באומגה 3 וזה בהחלט ערך מוסף שבעיניי הופך ואתם זכאי לטייטל של מזון על.

לסיכום, נראה שהמונח  סופר פוד או מזונות על יישאר איתנו שנים ארוכות. נכון, קיימים בלבול וחוסר הוודאות לגבי משמעות המונח, על כן החובה לבצע בחירות נכונות מטלת עלינו – הצרכנים. אם צפיתם בפרסומת והתרשמתם , זהנהדר. עכשיו צאו לדרך ובצעו חקירה. תקראו דעות של אנשי מקצוע וחפשו את האותיות הקטנות. כלל האצבע אור שככל שמאדירים תוסף או מאכל כזה או אחר על החשד לעלות מהר יותר. כמו תמיד אתם מוזמנים להשאיר לי פה שאלות בתגובות ואשמח לעשות לכם סדר בנושא המבלבל הזה.

קראו בהרחבה על סופר פוד, בכתבות הבאות:

הצטרפו לרשימת הדיוור שלי כדי לקבל עדכונים לגבי כתבות חדשות שעולות, מתכונים מיוחדים, הנחות מגניבות ובעיקר כדי לספר לי על תכנים שאתם הכי רוצים שאצור עבורכם. איך עושים זאת? משאירים את כתובת האימייל שלכם כאן ↓ ומצטרפים לקהילה 

כן! אני רוצה להצטרף לקהילה
רוצה להצטרף
כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שתפו את זה ברשת:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
רוצים להמשיך לקרוא? הנה כמה כתבות שאולי תאהבו

כמה כיף שהחלטת ליצור קשר- קדימה הולכים על זה

אפשר למצוא אותנו :

בטלפון 0547556657

ובאימייל [email protected]

נשמח לחזור אלייך: