בניגוד לטרנדים קולינריים (ואינסטגרימיים) אחרים כמו זרעי צ’יה או ספירולינה, אוכמניות הן בהחלט טרנד שיש בו מנת בריאות אמיתית בזכות קבוצת חומרים בשם פוליפנולים. מדובר במספר סוגים של תרכובות (פיטוכימיקלים) שמקורם בצמחים ולהם תכונות נוגדות חמצון.
נהוג לחלקן את הפוליפנולים לקבוצות:
1. פלבונואידים- נמצא אותם בעיקר בקטניות, ירקות, תה ירוק ופירות. קבוצה זו בעלת תכונות נוגדות חמצון יעילות לצד פעילות אנטי דלקתית.
2. סטילבנים – אותם נמצא ביין אדום (כאשר רזברטרול הוא הידוע ביותר) וגם בבוטנים.
3. ליגננים – אותם נמצא בזרעי פשתן, בקטניות, בדגנים, פירות, אצות וירקות מסוגים מסויימים.
אוכמניות מכילות שלל פוליפנולים מתוכם 60% הם. פלבנואידים ובאופן ספציפי מסוג אנתוציאנין.
אנתוציאנין מעניק לאוכמניות את צבען הסגלגל. ניתן למצוא אותו גם בפירות וירקות בעלי צבע דומה כמו סלק או פטל למשל. בגלל נוכחותו המרשימה של אנתוציאנין בהרכב נוגדי החמצון של האוכמניות, נוטים לזקוף לזכותו את מרבית מהיתרונות הבריאותיים של האוכמניות.
2 תגובות
האם לצימוקי אוכמניות יש את אותם ערכים או לפחות כמעט אותו הדבר כמו לאוכמניות הטריות?
הי שושי,
לצימוקים (כמו פירות מיובשים אחרים) יש ירידה בתכולת הסיבים והנוזלים. כיוצא בזה תתכן ירידה בתכולה של ויטמינים מססי מים. לכן, אני ממליצה לצרוך פירות בצורתם הטבעית.