תהליך הדלקת הוא תהליך נורמלי השייך למערך ההגנה של הגוף מפני חיידקים מזיקים (פתוגנים), הגנה מפני זיהום וכ’ו. במרבית המקרים הדלקת קשורה בהרג הפתוגן ותיקון הרקמה וזאת על מנת להשיב את הגוף למצבו המאוזן, הומאוזסטזיס.
הדלקת מלווה לרוב באדמומיות, כאב מקומי ותפקוד ירוד של האיזור הפגוע. בתהליך זה משתתפים מספר רב של תאים וחומרים אשר מיוצרים. חומרים אלו מסוכנים עבור אותם חיידקים מזיקים מפניהם מתגונן הגוף, אך עשויים להיות מסוכנים גם עבור גוף האדם במידה והם מופרשים ביתר.
כאשר מתרחשת דלקת קורים ארבעה תהליכים מקבילים:
1. הגברת זרם הדם אל המקום הפגוע.
2. שינוי חדירות התאים של כלי הדם, בכדי שחלבונים רבים וגדולים יותר יוכלו להגיע במהריות לאיזור הדלקת ולסייע בטיפול בה.
3. תאי דם לבנים מגיעים לאיזור הפגוע.
4. הפרשה של מתווכי דלק, בשם ציטוקינים, על ידי תאי הדם הלבנים.
ישנן דלקות אקוטיות אשר נוצרות למשל מפציעות ספורט, למשל נקע בקרסול. אך ישנם מצבים בהם המצב הדלקתי נסתר מעינינו. למשל שמנה ובפרט השמנה בטנית. התרבות השומן הבטני קשור בהפרשה גדולה של הציטוקינים. את המצב הדלקתי ניתן לגלות בבדיקת CRP שזהו חלבון המיוצר בכבד וריכוזו עולה בעת התרחשות דלקת. לרוב הדלקת מגיעה לסיומה באופן טבעי על ידי רגולציה של תהליך הדלקת וייצור חומרים נוגדי דלקת. כאשר ישנו ליקוי במנגנון האנטי דלקתי של הגוף, אותם הציטוקינים והחומרים שמעודדים דלקת, אלו עשויים לצאת מאיזור הדלקת את איזורים אחרים בגוף ולגרום שם להפרשה של חומרים אחרים בתגובת שרשרת.. תהליך זה קשור בהיווצרות מחלות רבות בניהן אלצהיימר, סוגי סרטן שונים ואף מחלות לב כלי דם.