הייתי ילדה מאוד אקטיבית או כמו שהמורים אהבו לומר- “ילדה עם קוצים בטוסיק” (הכי 90S). וזה נכון! רק בלימודים הגבוהים גיליתי באופן פורמלי שאני מתמודדת עם הפרעת קשב וריכוז.
למזלי, בילדות מאוד אהבתי חוגים ספורטיביים, אז ההורים שלי רשמו אותי לכולם!
בגיל 10 הפכתי למתחרה בריצה למרחקים קצרים (ספרינטרית) והגעתי למקום השלישי והמכובד באליפות גוש דן. את יתר הפעילויות הספורטיביות השארתי כתחביב אלופה בעמידות ידיים, מחליקה על רולר בליידס ומטורפת על מחניים.
עוד לא ידעתי מה ארצה להיות כשאהיה גדולה אבל ידעתי שאני מוכרחה להשאר פעילה. כך הפכתי בתיכון לרקדנית במגמת המחול בתיכון לאמנויות הבמה על שם תלמה ילין, ואז חזרתי בכל הכוח אל עולם הכושר כמאמנת כושר קרבי בצה”ל.
בהמשך הדרך הפכתי למאמנת כושר אישית עם השחרור מצה”ל.